דיכאון אצל בני נוער

גיל ההתבגרות מאפיין תקופה של התמודדויות ואתגרים לא צפויים. שאלות כמו: מי אני? מה הזהות המינית שלי? האם אני מקובל? האם אני מספיק יפה? האם אני מסוגל להצליח? מעסיקות את המתבגרים.

ההורים מצפים מהמתבגר שיתנהג כמו בנאדם גדול ובוגר, אבל האמת היא שהם עדיין אינם בוגרים. הם בדיוק בשלב המעבר, שלב שעלול לייצר זעזועים ולהוציא מאיזון.

הלימודים הופכים להיות לחוצים יותר, עם יתר משימות ומבחנים ודרישות. גם השדה החברתי מאתגר ולצד זה גם השינויים הפיסיים וההורמונליים, שהילדים לא תמיד יודעים איך להכיל אותם.

מהם הסימנים המהווים ״אור אדום״ ומחויבות לתשומת לב:

• ילדים או מתבגרים שהופכים להיות יותר מסוגרים., עצובים, כעוסים, ללא חשק לעשות דברים אפילו דברים יומיומיים פשוטים.

• ערך עצמי נמוך, חוסר רצון להיפגש או ליזום פעילויות חברתיות

• שינויים בתאבון ובמשקל – יכול להתבטא בחוסר תאבון או הפוך – יתר תאבון

• חיפוש אחר משמעות החיים, מה הטעם שלהם

• חוסר רצון ללכת לביה״ס

• כאבים, מכאובים, מחלות

• אין כוח לשאת את הכאב ואז מופיעות מחשבות אובדניות

מה עושים:

לדבר עם הילד על רגשות, על דברים שקורים בבית ובביהס,

כדאי לדבר ולהתייעץ עם רופא המשפחה שידע על הנושא. הוא יכול לזהות דיכאון, מחשבות אובדניות שכאן כדאי לשקול טיפול תרופתי.

וכמובן ללכת לטיפול פסיכולוגי משולב. לאפשר לילד לדבר עם סמכות חיצונית שמקנה לו ביטחון.

לפרטים נוספים ולייעוץ טלפוני ראשוני על דיכאון אצל בני נוער, התקשרו אליי:

054-4770832

ד״ר אתי בנבינסטי