להלן אחד מהמיתוסים מהמיתולוגיה אליו אני מתחברת כאימא וכמטפלת בילידים ומתבגרים : המיתוס מספר כי האדס, אל השאול, שהתאהב בפרספונה, בתה של דמטר וחטף אותה אל השאול. דמטר (אלת התבואה) המיתוס מספר כי האדס, אל השאול, התאהב בפרספונה, בתה של דמטר וחטף אותה אל השאול. דמטר שאהבה מאוד את בתה, זעמה והתאבלה על אובדן ביתה. כתוצאה מכך- הפסיקה את צמיחת היבול והתבואה והביאה בצורת וקרה על האדמה. בני האדם, שגוועו ברעב, התחננו לאלים שישנו את רוע הגזרה וזאוס דרש מהאדס להשיב את פרספונה לאמה. הא

תעודות. בימים אלה הילדים ובני הנוער מקבלים את תעודת המחצית. התעודה משקפת את המצב הלימודי וההתנהגותי של הילד בביה״ס. אבל הדגש הוא על המצב הנוכחי ומכאן אפשר לעלות וגם לרדת. הרבה הורים רואים את התעודה ומתמקדים בציונים הפחות טובים. כי יש לנו נטייה אוטומטית להתמקד קודם כל במה שלא טוב במקום בכל הדברים הנפלאים שהילד הביא עימו. והדבר הזה גורם לילדים שלנו לאבד את תחושת הביטחון והמסוגלות, ובנוסף, הם חווים את תחושת האכזבה של ההורים שלהם מהם, וזה משהו שיכול מאוד לפגוע. אז מה כן כדאי לעשו

המעבר לחטיבת הביניים ואחר כך גם המעבר לתיכון מעמידים אתגרים חברתיים בפני המתבגרים: מצד אחד זו הזדמנות להמציא את עצמי מחדש אבל מצד שני, המעמד שהיה לי עלול להתערער. רבים מבני הנוער רוצים להרגיש שייכים ואהובים, הם בודקים את עצמם כל הזמן אל מול קבוצת השווים (חבריהם לכתה) ובתוך כל זה ההורמונים פעילים והכל נחווה בצורה מאוד רגישה ואף קיצונית. אז מה עושים? עוד על קשיים חברתיים אצל מתבגרים בסרטון המצורף: